התנסות קלינית בקידום בריאות
מניעת הרעלות באוכלוסיות מוגדרות
איריס לבדוב אביטל
הרעלות הינו גורם לתמותה ותחלואה כאחד ומהווה בעיה לבריאות הציבור.
השכיחות הגבוהה והמתמשכת של מקרי הרעלה באוכלוסיות מוגדרות הכוללות ילדים, קשישים, מתבגרים ,בעלי מוגבלויות ומתמודדי נפש, מחייבת איתור אסטרטגיות יעילות להפחתת המקרים ובכך גם להפחתת מספר האשפוזים ועומס מטופלים בחדרי המיון ובמחלקות האשפוז בבתי החולים.
הוכחת הניסיונות לשפר השגחה הורית בילדים מעידה על הבנה מועטה באשר למניעת הרעלות. במרכזו של אירוע הרעלה נמצא הילד, הקשיש או המטופל המוגבל והוא נובע משילוב של גורמים משפיעים כגון: הקהילה (אנשים בסביבתו), המוצר, תעשייה, מדיניות ותשתיות.
במהלך התנסות זו מבצעים הסטודנטים התערבויות ופעילויות של קידום בריאות במניעת הרעלות באוכלוסיות מוגדרות. אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, אוכלוסיות מודרות ולא מונגשות.
את הסטודנטים במהלך ההתנסות מלווה איריס לבדוב אביטל (RN, MA) מדריכה קלינית, הוכשרה בבטיחות טיפול וניהול סיכונים ומשמשת כיועצת טוקסיקולוגית מזה כ: 11 שנים במרכז הארצי למידע בהרעלות (Israel Poison Information Center: IPIC)
מטרות ההתנסות: הקניית ידע מקצועי רלוונטי הנוגע להרעלות באוכלוסיות שונות של מטופלים, תרגול מיומנויות בקידום בריאות, הכנת חומרי הדרכה רלוונטים בהתאם לעקרונות קידום בריאות, בניית פלטפורמה ייעודית להפצת חומרים, הכנת ערכת הדרכה לאנשי מקצוע שונים והכנת חומרים פרסומיים להורים בחברות השונות. הסטודנטים לוקחים חלק בהעלאת המודעות של הורים וצוותים מטפלים הן בקהילה והן במסגרת מוסדות אשפוז.
רקע: מרכזי הרעלות ראשונים הוקמו בשלהי 1950 באירופה ובצפון אמריקה (הראשון שבהם הוקם בשיקגו, 1953). המרכז למידע בהרעלות בישראל הוקם בשנת 1964 במרכז הרפואי רמב"ם, כאשר המטרה הייתה לספק מידע טוקסיקולוגי קליני עדכני לרופאים המטפלים בחולים מורעלים. בתחילת דרכו המרכז עסק בהפצת מידע על הרכבי תכשירים ולאחר פרק זמן קצר עבר למתן ייעוץ קליני כמו שאר המרכזים בעולם המערבי.
בצפון אמריקה ובאירופה המערבית הקו הראשון של יועצים טוקסיקולוגים מאויש על ידי אחיות מנוסות שעברו הכשרה ייעודית וקיבלו הרשאה לעסוק בכך. בארצות הברית מקצוע זה של אחיות נקרא: Specialist in Poison information: SPI . הקו השני של יועצים הם רופאים מומחים או שעברו השתלמות בפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית ומטרתם לתת גיבוי לאחיות בעיקר בטיפול במקרים קשים ומורכבים. מודל זה של שילוב אחים, אחיות ורופאים במרכזי הרעלות אומץ בישראל ובהצלחה רבה.
שיטת הייעוץ הקליני מושתת על עיקרון של מתן ידע התפור לנפגע הפרטני. ידע שתלוי בניסיונו הקליני של היועץ ובמקורות המידע העומדים לרשותו. הייעוץ הטוקסיקולוגי הקליני ניתן טלפונית למערכת הבריאות ולציבור הרחב. המרכז הארצי למידע בהרעלות בישראל מטפל כיום בכ-46,000 מקרים בשנה.
פרט לייעוץ בנושאי הרעלות המרכז נותן ייעוצים קליניים הקשורים לחשיפת נשים בהריון או נשים מיניקות לכימיקלים, תרופות, בעלי חיים ארסיים וצמחים רעילים, מידע תרופתי, מעורבות בהיערכות לאומית ללוחמה כימית, אירוע טוקסיקולוגי המוני וייעוץ לגופים רגולטוריים.
התנסות בקידום בריאות של אוכלוסיות מוגדרות
קידום בריאות מינית של בני נוער בחברה הערבית
ד"ר ראיפה ג'בארין
מיניות הינה אספקט נורמלי וחיובי של בריאות האדם ורווחתו מהלידה ועד סוף החיים. ארגון הבריאות העולמי (WHO), הגדיר את מיניות כמשפיעה ניכרת על הפרט במחשבות, רגשות ואינטראקציות בינאישיות ולפיכך היא כה משמעותית לבריאות הפיזית והנפשית של כל אדם ואדם כך שהזכות לממש אותה, נכללת בזכות היסוד של הפרט להיות בריא.
בריאות מינית של בני נוער מושפעת מרשת מורכבת של גורמים שונים, חברתיים, תרבותיים, ביולוגיים, מצבי חולי, התנהגות מינית ועמדות. על כן, קידום בריאות מינית דורש הבנה והתייחסות המבוססת על ראיה הוליסטית ומקיפה. בנוסף לכך, המיניות של כל אחד ואחת מאתנו, מעוצבת באמצעות חוויות חייו. לא ניתן להפריד את התרבות בה אנו חיים מהיכולת שלנו לביטוי מיני אישי. לרוב, השיח התרבותי – חברתי סביב מיניות בחברה הערבית, יצר מסביב לתחום משמעותי זה טאבו המונע מרוב הצעירים בחברה לממש את מיניותם.
בתוך מציאות זו, סטודנטים לסיעוד המשתייכים לחברה הערבית, החולקים את אותו רקע תרבותי ושייכים לאותה קבוצת גיל נמצאים בעמדה אידיאלית להכנת חומרי הדרכה ומידע מקצועי, מהימן ומותאם תרבותית על מיניות בריאה לבני הנוער בחברה הערבית.
על כן, התנסות בקידום בריאות מינית של בני נוער תעניק רובד משמעותי ומעמיק לחינוך למיניות ולמיניות בריאה. ראשית, עם השאיפה לסייע לסטודנטים/ות להגשים את תפיסת המיניות של עצמם/ן תוך מתן כלים פרקטיים, הבנה רגשית דינמית והתייחסות חברתית – תרבותית למיניות כאפקט משמעותי בבריאות. ושנית, להכשיר אותם/ן כסוכני שינוי המספקים לבני הנוער ידע וכלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים הקשורים במין ומיניות. כל זאת, אגב שימת דגש על ההקשרים החברתיים, תרבותיים ודתיים של החינוך למיניות בריאה בחברה הערבית.